תחפושת ומסיכה רק בפורים ??

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"  -פורים הוא חג של שמחה וצהלה, תחפושות ומסיכות .מהו סוד כוחן ? התחפושת והמסיכה מאפשרות לנו חוויה של התנתקות מ"עצמי" וכניסה לדמות של מישהו אחר. התנהלות לפי דפוסי התנהגותה, חיבור לתחושותיה ולמה שהיא משדרת כלפי חוץ. כל אלה מעניקים חוויה מיוחדת, מרגשת ומצחיקה היוצרת דיאלוג הומוריסטי ביני-"העצמי" לבין הדמות שאימצתי לי וביני לבין הסביבה. להיות הדמות החדשה מעלה בנו חיוך ושמחה.

התחפושת מנתקת אותי במידה מסויימת מעצמי, כך יכול לקרות שאני הביישנית, בדמותי החדשה, המחופשת מפגינה דווקא אומץ וביטחון. התחפושת יוצרת ניתוק זמני מעצמי וכניסה לתפקיד חדש של הדמות שבחרתי.  בסיום החג, כשמורידים את התחפושת והמסיכה, לצד ההנאה הרבה מהדמות שהיינו בה, מופיעה הקלה על החזרה לשוב ולהיות מי שאני. זוהי ממש תחושה של כייף לחזור לעצמי, תחושה של לחזור הביתה. אסטרטגיית "תחפושת ומסכה" המעניקה לנו חוויה מהנה, היא לפעמים כלי שימושי בהתנהגות היום-יומית של אנשים לאורך כל השנה. מכירים את זה ?!?!

אנשים רבים חיים בסוג של ניתוק מעצמם על בסיס יום-יומי, הם עסוקים בסביבתם, קשובים לצרכים של אחרים ולא לגמרי מחוברים לעצמם.  

הם חושבים או מרגישים שונה ממה שהם אומרים ? פועלים בדרך מסויימת אך לא בדיוק מבינים את עצמם, ומיד אחר כך גם מרגישים על כך חרטה, עצובים אך כלפי חוץ נראים שמחים, פוחדים או לחוצים אך כלפי חוץ נראים רגועים.

מכירים את התופעה ? הפער הזה מלמד על ניתוק וחוסר הלימה בין המהות הפנימית לנראות החיצונית. מצב זה יכול להימשך אצל אנשים שנים על גבי שנים. 

כיצד כל זה מתקשר לאכילה שלנו?

הפער ביני לבין עצמי יוצר ללא ספק תחושה של חוסר נחת ואי שביעות רצון. הפיתרון לריחוק הזה של אדם מעצמו הוא פעמים רבות אכילה רגשית. האוכל מנחם , מחבק ומרגיע. במהירות הוא מעורר רגשות חיוביים ומנחמים אפילו אם הם זמניים. בנסיבות אלה ברור כי הצורך בנחמה הוא מוטיב חוזר וכך קורה שאדם שוב ושוב אוכל כדי להתנחם ולהרגיש טוב עם עצמו.

לאור הנאמר לעיל, כשמבינים שהאכילה החריגה היא אכילה רגשית 

(תופעה מוכרת ומדוברת רבות) המשימה הראשונה היא להכיר וללמוד 

את עצמנו, את מצב חוסר החיבור שלנו לעצמנו, ואיתו להמשיך לקבל 

ולאהוב את עצמנו! נוכל לעשות זאת על ידי כך שנקשיב לרגשות 

ולצרכים שלנו, נתחבר אליהם ונבין כי ניתן להשיג אותם באופן אחר ולא דווקא דרך האוכל !

הקשבה פנימה ולא רק החוצה! זהו כלי חשוב בעזרתו ניתן לצמצם את הפער הזה, להיות עסוק לא רק איך אני נראה כלפי חוץ אלא איך אני נראה ומרגיש לעצמי בפנים?

הקשבה עצמית היא כמו ואף יותר מהקשבה של מישהו לצרכי , אני הראשונה שחשוב. שאקשיב לעצמי לצרכים והרצונות שלי.

הקשבה עצמית היא מתן מקום בעולם לעצמי, חיזוק ומתן משמעות לקיומי. החיבור הפנימי לעצמי הוא כמו עיסוי עצמי, חיבוק וחום שאני מעניק לעצמי , חום זה עונה לצרכים ולריגושים להם אנו זקוקים ומוצאים פעמים רבות באוכל ונישנושים...