ענת דור- מאמנת אישית ומטפלת ב-NLP בירושלים

לא כל פעילות גופנית מובילה להרזיה !                             

אנשים עושים פעילות גופנית בהליכה, התעמלות ומרגישים עצמם מתוסכלים כיוון שלא יורדים במשקל. מסתבר כי אמנם הפעילות הגופנית מסייעת בהרזיה אך להיבט הפסיכולוגי על הפעילות הגופנית השפעה רבה לא פחות מהפעילות הגופנית עצמה.

מי שרוצה לרדת במשקל ולהיעזר לצורך כך בפעילות גופנית חשוב שיסתכל על הפעילות הגופנית לא כעל אימון מפרך ומתיש אלא כפעילות מהנה!

מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית הנעשית מתוך שמחה והנאה מסייעת לירידה במשקל אך פעילות גופנית הנעשית מתוך כפייה ולחץ, אינה תורמת לכך...!

מסתבר כי הגישה לפעילות הגופנית היא שעושה את ההבדל מכיוון שהיא משפיעה בין היתר על מה שנאכל לאחר מכן ובסופו של דבר על התוצאה הסופית - הירידה במשקל. הסיבה לכך טמונה במזון שאנו אוכלים לאחר הפעילות גופנית...

מתברר כי האופן בו אנו תופסים את הפעילות הגופנית והכינוי שאנו נותנים לה משפיעים על ההתייחסות שלנו אליה וזו משפיעה על אופן האכילה שלנו אחריה...

נעשו מספר מחקרים באנגליה וצרפת בהם בדקו את הקשר בין היחס לפעילות הגופנית וההרזיה. באחד המחקרים התבקשו כ-50 נשים ללכת על מסלול של חצי שעה. הקבוצה חולקה לשתי קבוצות.

קבוצה אחת קיבלה הוראה לצאת להליכה שתוארה כהליכה למשך חצי שעה של בילוי והנאה, תוך כדי האזנה למוזיקה אותה הן התבקשו לבדוק ואף להעריך את איכות הסאונד שלה.

הקבוצה השניה קיבלה הנחיה לצאת למסלול הליכה שמטרתו פעילות גופנית ותוך כדי המסלול הן התבקשו לדווח על מידת המאמץ שלהן בהליכה.

כשחזרו הנשים, בקשו החוקרים מכל אחת להעריך את המרחק שהלכה, את מספר הקלוריות ששרפה ולדווח על מצב רוחה.

הנשים שהתעמלו באופן פורמאלי דיווחו על יותר תחושת תשישות ועצבנות בהשוואה לנשים שיצאו במטרה ליהנות, שדיווחו על מצב רוח טוב יותר.  זאת ועוד, שתי הקבוצות דיווחו באופן כמעט זהה לגבי המרחק והקלוריות ששרפו אך כאשר הנשים התיישבו לארוחת צהריים, הנשים בקבוצת ההתעמלות צרכו כמות גדולה יותר באופן משמעותי של "פינוקים" - משקאות מוגזים ופודינג, בהשוואה לנשים שחשבו שהן הלכו בשביל הכיף. יש לציין כי לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות בכמות הקלוריות שצרכו במנה העיקרית של הארוחה.

מחקר זה וגם שניים נוספים שנעשו בנושא הוכיחו כי האופן בו אנחנו מסתכלים על הפעילות הגופנית שלנו עשוי להשפיע על איך שאנחנו אוכלים אחריה. החוקרים מסכמים כי אותו מאמץ כשמגדירים אותו כ"כיף" במקום כ"התעמלות" מקדם הפחתה בזלילה של מזונות עתירי קלוריות. לדבריהם, המידע החדש מראה כי רובנו זקוקים לפיצוי כלשהו כמו אוכל, ממתק וכדומה על הפעילות הגופנית אך אותה תמורה יכולה גם להיות בצורה של הנאה סובייקטיבית אחרת... לפי המחקרים, ככל שנהנה יותר מהפעילות הגופנית כך תפחת התחושה שיש צורך בפיצוי של אוכל על המאמץ . 

מתוך הנאמר לעיל ניתן להבין כי לגישה שלנו יש משמעות וחשיבות וכמו בכל דבר גם בהקשר לפעילות הגופנית ניתן ללמוד ולשנות את הגישה.

ראשית כדאי לא "להסתער" על הפעילות הגופנית שהיא ללא ספק מאתגרת מי שאינו רגיל לעשות אותה, וכתוצאה מכך עלול לסבול ממנה ולעורר יחס שלילי כלפיה... לדוגמא, אם רוצים לצאת להליכה - להתחיל בקטן, ללכת כמה דקות בלבד ולהינות מעצם העובדה שיצאתי להליכה. לצרף כאמור הנאה ושמחה לפעילות ובסיומה ללא ספק תעלה בי תחושת ניצחון. חוויה חיובית זו תעניק לי סיפוק ולא ארגיש צורך בפיצוי של אוכל. כך גם לגבי התעמלות, יש להתחיל בזמן קצר ובתרגילים מותאמים ליכולת הפיזית שלי שלא ידרשו מאמץ מוגבר, ומדי פעם, כשארגיש עצמי מוכנה לכך, אפשר להגביר מעט את זמן הפעילות ואת מידת הקושי. כך יעלה סיפוק עצום מעצם העשייה ולא יהיה כל צורך בפיצוי עצמי נוסף של אוכל.

הוספת מוסיקה, שיחת טלפון, שיחה עם שותף לפעילות הגופנית, צפיה בסרט תוך כדי הליכה על ההליכון עשויים גם הם לסייע ולהעלות את חווית הסיפוק וההנאה מהפעילות שתבטל את הצורך בפיצוי של אכילה ומכאן נוביל את עצמנו להרזיה !!!

לאנשים המעידים על עצמם שאינם אוהבים פעילות גופנית והם מעוניינים לחולל שינוי ביחסם אליה אני רוצה להציע תרגיל קטן – דמיינו פעילות כלשהי שהיא אהובה עליכם מאוד, דמיינו את עצמכם עושים אותה וממש נהנים ממנה בכל החושים וממש העצימו את ההנאה... תספרו עד 5 וכעת קחו את החוויה שיש לכם ביחס לפעילות גופנית והכניסו אותה לחוויה הטובה והמרגשת הזו אותה דמיינתם לפני רגע. חזרו על כך מספר פעמים ותתפלאו לגלות שמשהו קורה ביחס שלכם לפעילות גופנית – בהצלחה !    

לסיכום, מה שמשפיע על אפקטיביות פעילות הספורט על ההרזיה זו  הגישה וניתן לחולל שינוי בגישה מסבל להנאה...