ענת דור- מאמנת אישית ומטפלת ב-NLP בירושלים

איך להגיד "לא !" לפיתוי  ולהישאר... מאושרים !                     

בימים אלו של מלחמה בה כמעט כל אזרחי ישראל הפכנו לחזית, חיילים ללא מדים, שקועים בטלויזיה וצופים באירועי המלחמה המשודרים במסך הרחב, האוירה מתוחה, השיגרה כבר יצאה משיגרה, והניהול העצמי לא ממש במיטבו...המתח הולך וגובר לא רק מהדבר עצמו – זירת המלחמה אלא מכלל השלכותיה...זהו זמן בו הרגש גובר על השכל, ומפעיל אותנו בדרכו... בתגובות אוטומטיות שלא תמיד משרתות אותנו... 

אני מזמינה אתכם לקרא על איך להגיד "לא!" לפיתוי שבימים טרופים אלו בודאי מופיע לנו פעמים רבות.... ולהישאר מאושרים !  נכון ומתאים מול מזון ולהתנהלותינו בכלל בחיים...

כולנו מכירים את המושג "פיתוי"... הסיטואציה בה  אנו עומדים מול משהו המעורר בנו תשוקה גדולה, משפיע עלינו וגורם לנו להתנהג באופן לא רציונלי.. . ולהרגיש קטנים וכנועים מולה. למשל כשעומדים מול נעל יפה בחלון הראוה, מתבוננים ומתבוננים  ואז... כוח כלשהו שהוא מעבר לשליטתנו מנהל אותנו, לוקח אותנו פנימה לחנות וגורם לנו לקנות אותה. לפעמים כשמתבוננים בבגד יפה שתלוי על קולב בחנות, מבלי להבין כיצד זה קורה... הוא בידינו... לאחר רגע לובשים אותו מבט במראה ו....קונים. כך קורה גם בעקבות אמירה ששמענו הגורמת לנו להגיב באופן המעורר בנו אחר כך חרטה... וכמובן מול מאכל המעורר תאווה... אנחנו לא מתאפקים ומוצאים עצמנו  אוכלים אפילו שאנחנו לא באמת רעבים ולמעשה רק לפני שעה אכלנו ...    הפיתויים קיימים סביבנו כל הזמן , לפעמים אנחנו מצליחים לעמוד מולם ולפעמים... נכנעים. הכניעה לפיתוי משמעה חולשה. בספרו "אל תאכלו את המרשמלו עדיין" פוסדה עוסק בסוגיית הכניעה לפיתוי. הוא מציג את "תיאורית המרשמלו" שפותחה בעקבות מחקר שנעשה לפני שנים באוניברסיטת סטנפורד עם ילדים בני ארבע (מחקר של ד"ר וולטר מישל). מסקנת המחקר היתה כי היכולת לדחות סיפוקים ולא לאכול את המרשמלו מתוך רצון חופשי הוא גורם ניבוי ברור להישגים. כלומר מי שמצליח להתאפק ולא אוכל את "המרשמלו" כלומר מוותר על סיפוק קטן ומיידי ירוויח בעתיד הרבה יותר. כמובן שאין זה אומר שאם אין לנו את יכולת איפוק לא נצליח, אבל יהיה לנו קשה יותר. הכי חשוב הוא שמדובר ביכולת נרכשת. במחקר הכניסו כל ילד לחדר בנפרד. אל החדר נכנסה אישה והניחה לפני הילד מרשמלו אחד. האישה אמרה לילד שהיא חייבת לעזוב את החדר למשך רבע שעה ושאם לא יאכל את המרשמלו עד שתחזור, היא תיתן לו פרס – מרשמלו נוסף. חלק מהילדים הצליחו לעמוד בפיתוי וחלקם לא. לאחר כמה שנים חזרו לבדוק את הילדים וגילו כי הילדים שעמדו בפיתוי ולא אכלו את המרשמלו הצליחו הרבה יותר - בלימודים, עם אחרים ובהתמודדות עם מתחים בהשוואה לילדים שאכלו את המרשמלו. לטענת פוסדה, תגובה כועסת כלפי אנשים היא אכילת המרשמלו מוקדם מדי – היא מבטאת אי עמידה בפיתוי הרגשי ובחירה בפתרון הקל של התפרצות רגשית במקום בפתרון הנכון לטווח הארוך: לדבריו התנהגות של שליטה עצמית ועמידה בפיתוי תוך התמקדות בגמול לטווח ארוך היא הפגנת דוגמה אישית ויש לה השפעה עצומה על התנהגותם של אחרים.

כיצד לעמוד מול הפיתוי בעמדת חוזק ולא בכניעה, מה אפשר לעשות ?

סיטואציית הפיתוי הינה מילוי צורך רגעי כתוצאה מחולשה בניהול החשיבה וקושי של התייחסות לרגע שאחרי ... לכן עלינו לגייס את כוח החשיבה לרגע זה. אציע להלן מספר פעולות שעשויות להיות מתאימות להפחתת עוצמת הפיתוי  ברגע שמופיע ומסייעות להחזיר את השליטה, המחשבה וניהול הסיטואציה לידינו :

התייחסות לסיטואצית הפיתוי כאל סכנה  - אם נתייחס לרגע הפיתוי כרגע סכנה בו אנו מאבדים שליטה וחשיבה – הגוף יגיב בהתאם ורגשות התשוקה והתאווה ישתנו לרגשות פחד מהסכנה וזו תביא אותנו לבריחה פיזית או מנטלית מהסיטואציה, מהגורם המפתה. כשהחשיבה תכנס לפעולה ניתן יהיה לחשוב באופן ענייני על הבחירה שלנו –   להתחיל לשאול את עצמנו שאלות של רווח והפסד. עד כמה הפיתוי מקדם  אותנו לעבר מטרתנו בחיים ומימוש הערכים שלנו ? ולחילופין עד כמה הוא מרחיק אותנו ממנה וגורר אותנו למקומות אפלים מהם אנו רוצים לברוח... העיסוק בשיח הפנימי הזה כבר עשוי להוריד את רמת ההתרגשות והתשוקה מהפיתוי ומאפשר לעבור מערוץ רגשי לערוץ קוגניטיבי /חשיבתי לנהל הדיון עם עצמי...

החלשת עוצמת הפיתוי –בהתבוננות בגורם המפתה ניתן לעשות ZOOM OUT  ולהוסיף אלמנטים נוספים לתודעה שלנו שהשמטנו... הגורמים שנוסיף  לתמונה מקטינים ומחלישים את עוצמתו ונוכחותם מקטינה את תשומת הלב שהיה לנו לאותו גורם מפתה... לדוגמא מול עוגת קרם מפתה אפשר להכניס לתמונה את נוכחות המרגרינה , השמנת המתוקה והריבה עתירות הקלוריות, שיפחיתו את עוצמת הפיתוי.כל אחד מאתנו יכול להוסיף לתמונת העוגה מה שמתאים ויכול לעזור לו להפחית את עוצמת הפיתוי של העוגה...

הכנסה תמונה עתידית בה כניעה לפיתוי תזיק לי - לדוגמא מול השוקולד הנמצא בארון אני יכולה לראות את התמונה העתידית שלי לאחר תענוג אכילתו בה ארגיש מאוד מתוסכלת, אצלוף בעצמי בטון נוקשה, ארגיש בגופי אי נחת, וגועל ועוד ועוד... יש חשיבות רבה לשימוש בכל החושים כדי להעצים את הדחייה מהפיתוי וכדי להוציא אותי מערוץ הרגש ותחושת הפיתוי לערוץ השכל והמחשבה על הדרכים הנוספים שיעזרו לי להירגע בהן אני יכולה לעלות על ההליכון, לצאת לסיבוב באזור, לקפל כביסה, לנקות, לסדר את המגירה וכדומה...כל אלו יתנו לי סיפוק גדול ללא תיסכולים נלווים...

בסיטואציה בה חברה מנסה לשכנע אותי לבוא איתה לקניות כשבתוכנית שלי היה לעשות משהו אחר... – כמובן שסיבוב קניות מאוד מפתה... אך כשאני מעלה לעצמי בראש את המחוייבויות השונות שתכננתי לעשות ובודקת עם עצמי האם בכלל אני יכולה לדחות ? ואם כן מתי אעשה אותן ? הדיון הפנימי שלי הולך ומתארך ומסתרבל, הפיתוי הולך ויורד וקל לי לסרב לו !!!

בירור מידת הרעב ונחיצות האכילה – אפשר להחזיר לתודעה שלנו את הארוחה שסיימתי לא מזמן שתחזיר לי את תחושת השובע ותוביל אותי לבירור מידת הרעב שלי. פעולה זו תעזור לי להיזכר כי איני באמת רעבה, שרק לפני שעה סיימתי לאכול וכך תפחת עוצמת ההתרגשות מהמזון המפתה. 

מיותר לציין כי ההצלחה לגייס את החשיבה ברגעי החולשה והפיתוי תעצים אותנו מאוד ועם הזמן, ככל שנחזור ונצליח בכך נחוש עצמנו בשליטה על חיינו, מצליחים לנהל אותם ונרגיש מאושרים !