אסטרטגיות בניהול... וגם באכילה !!!

אסטרטגיות ניהול ... וגם באכילה !

כולנו פועלים בחיי היום-יום שלנו על פי אסטרטגיות, גם אם אנחנו לא בדיוק מבחינים ויודעים להסביר אותן...

מהי אסטרטגיה ?

אסטרטגיה היא רצף של פעולות שאנו מבצעים כדי להשיג מטרה כלשהי.

כדי להמחיש אתן דוגמא מחדר השינה... כיצד מכניסים שמיכה זוגית לתוך ציפה ?

ישנם אנשים שאינם יכולים לעשות זאת לבד אלא רק עם אדם נוסף העוזר להם, כל אחד מחזיק פינת שמיכה ומכניס אותה לפינה המתאימה בציפה...  אחרים עושים זאת לבד ובכל פעם מכניסים פינת שמיכה לפינת ציפה, וישנם המכניסים שתי ידיים לשתי פינות הציפה, תופסים אותן עם שתי פינות שמיכה, הופכים את הציפה, מנערים את השמיכה בתוך הציפה... ולבסוף מסדרים את שתי הפינות הנותרות...–  אסטרטגיה זו למדתי מאם הבית בפנימיה ב"הדסים" כשהייתי ילדה בת 10.

מה שעושה את ההבדל בין הצלחה לאי הצלחה בהשגת מטרה זו האסטרטגיה.

כל מטרה ניתן להשיג על ידי יותר מאסטרטגיה אחת . פעמים רבות אנחנו כלל לא מודעים לאסטרטגיה בה אנו פועלים מכיוון שאנו עושים אותה באוטומט.

אם אנחנו לא מרוצים מעצמנו בתחום מסויים ורוצים להצליח בו יותר אפשר  ללמוד אסטרטגיה אחרת מאדם המצטיין בתחום זה. האסטרטגיה שלו היא שהביאה אותו להצלחה, לכן אם נעשה עליו מודלינג ונפעל באסטרטגיה שלו, נצליח גם אנחנו יפה כמוהו.

כיצד כל זה קשור לאוכל?

גם בהיבטים שונים של האכילה כמו  סדר ארוחות, כמויות, תחושת שובע וכדומה אנחנו פועלים באסטרטגיות שונות. בכל נושא הקשור לאכילה יש לנו אסטרטגיה קבועה לפיה אנו מתנהגים. לאנשים רזים יש אסטרטגיות המאפיינות את התנהגותם עם אוכל...שהן שונות מהאסטרטגיות של האנשים בעלי עודף משקל.

כדי ללמוד אסטרטגיות אכילה של אנשים רזים יש להכיר לא רק את סדר הפעולות של האסטרטגיה אלא גם את ההוויה שלהם כלומר את המחשבה הפנימית וההרגשה שלהם תוך כדי העשייה. האסטרטגיה כאמור מורכבת מכל המכלול וחשוב להתייחס לכל המרכיבים שלה כדי לדייק באסטרטגיה שלהם !!!

להלן כמה מהאסטרטגיות של אנשים רזים שלמדתי מחברה רזה אותן ניתן ללמוד ולאמץ. בנושא אכילה בין הארוחות – ״אני לא גרגרנית... ובין הארוחות אני לא אוכלת, אני מסיימת את הארוחה בתחושת שובע ולא דוחפת יותר שום דבר עד לארוחה הבאה... אין לי הרגל של כל חצי שעה-שעה לאכול משהו..."  ועוד הוסיפה  "העוגה של אחרי האוכל נחשבת אצלי כארוחה נוספת אני לא "דוחפת" אותה מייד אחרי שסיימתי לאכול מכיוון שאין לי מקום, שעתיים אחרי האוכל, מתפנה מקום בבטן ואז אני אוכלת את העוגה".

לגבי כמויות באכילה היא הסבירה "לפני שאני מתחילה לאכול אני מבררת מה התפריט כדי ״לסדר לי את המקום בבטן״ אני מחליטה מה מתוך המבחר אני רוצה לאכול וכמה אני מוזגת לעצמי מכל דבר...

כך אני עושה בכל מקום כשאני בבית, כשאני מתארחת או באירוע כשהאוכל מונח על שולחנות להגשה עצמית - אני עושה סיבוב בין השולחנות, בודקת מה ההיצע ובוחרת מתוכו את מה שאני רוצה. אם מדובר בכיבוד לפני הארוחה אני טועמת ממש מעט כדי להשאיר לעצמי מקום להמשך הארוחה ... אני ממש מזכירה לעצמי שאכילה מוגזמת גורמת לי הרגשת פיצוץ לא נעימה שעושה לי רע ואז מאוד קשה לי עם עצמי..." 

לגבי תחושת רעב ושובע ״כשאני אוכלת אני שמה לב לכמויות שאני מוזגת בצלחת - אני יודעת שאנשים רבים לוקחים צלחת גדולה ומעמיסים אותה... זו העין שלהם שאוכלת והרעב שלהם הוא בראש ולא בבטן. ברור לי שאכילת כמות קטנה יותר לא גורמת לנו לגווע ברעב – אפילו אנשים החיים בחרפת רעב ואוכלים ממש מעט לא מתים מרעב  כשפחד מרעב מנהל את האכילה  ולא תחושת רעב פיזי אנחנו אוכלים בכמות לא סבירה. אנשים רבים בכלל שכחו מהי התחושה של רעב פיזי ...

לגבי מנה נוספת כשאני מסיימת לאכול אני מחכה כמה דקות כדי שהאוכל יתעכל, בדרך כלל לאחר מספר דקות באמת מופיע השובע ואז איני זקוקה לתוספת...  אם בכל זאת אני עדיין מרגישה רעב קטן אני לוקחת תוספת קטנה, בהתאם ל"גודל הרעב..."

נראה שהאכילה כמו כל דבר אחר שאנו עושים בחיים דורשת חשיבה ותכנון. אם ננהל אותה ונאמץ אסטרטגיות טובות לנהל אותה, נשיג לעצמנו תוצאות חיוביות.

ולסיום, זכרו, אנחנו אוכלים כדי לחיות ולא חיים כדי לאכול ...!