רק
טעימה קטנה ודי...!
מכירים את האמירה –
"אני לא רוצה לאכול אני רק רוצה לטעום..." ?
כמה פעמים אנו אומרים זאת ולבסוף מוצאים את עצמנו
יושבים
ואוכלים ושוכחים מה שאמרנו רק לפני רגע ...
לטעימה יש חוויה נעימה ומיוחדת ואנחנו אוהבים להיות בה,
לכן שוב ושוב אנחנו נכנסים אליה וממשיכים בה עוד ועוד...
ונגררים מטעימה
לאכילה....
מה כל כך מושך אותנו לטעימה ???
ידוע כי למילה יש כוח. המילה יוצרת משמעות המובילה
להתנהגות...
משמעות המילה טעימה היא משהו קטנטן בניגוד למנה של
ארוחה ולכן היא "מותרת" ומעניקה חוויה טובה במפגש הזה עם האוכל...
הטעימה מכוונת גם לפעולה חיובית - לבדיקה אם טעים או לא... אם לא - מפסיקים. ואם טעים – ממשיכים... היא
מעוררת סקרנות המובילה לבירור ובחירה. זהו
ללא ספק מצב שהיינו רוצים לאמץ גם בזירות אחרות של חיינו, בהן אנו בודקים ובוחרים
מה שמתאים לנו... (ולא לאחרים...) לכן הטעימה הקטנה כל כך מושכת אותנו ... היא
עונה על יצר הסקרנות שלנו ממקום מאוד בטוח – אם לא טעים לא אוכלים ושום דבר נורא
לא קרה... הכל עדיין בשליטה... !
מעניין להוסיף ולציין כי עידוד חשיפה למזון חדש ובכלל לחוויות חדשות
מלמד ילדים צעירים ערכים כמו סקרנות, פתיחות, גמישות, בחירה המסייעים להם לגבש את
טעמם האישי וזהותם. כיצד
קורה שהאמירה "אני לא רוצה לאכול, אני רוצה רק לטעום?" בכל זאת גוררת
אותנו לאכילה ?
האמירה "אני לא רוצה לאכול אני רוצה רק לטעום?" היא
תרמית עצמית בלתי מודעת מכיון שהמוח שלנו אינו קולט את ה-"לא", הוא
מתעלם מהמילה הזו ותופש רק את "אני רוצה לאכול". לפיכך נוצר בלא מודע קשר בין האמירה הזו והצורך להמשיך לאכול. כך
קורה שברוב המקרים אפילו שכלל לא התכוונו לאכול – אנחנו מוצאים עצמנו שם...
המושג "טעימה" כשלעצמו בעייתי מכיוון שהוא
אינו מוגדר, לטעימה אין גבולות של גודל או כמות וכך קורה שהטעימה גוררת אחריה עוד
קצת... ועוד... כשבתודעה שלנו זו היתה רק
טעימה ... למעשה אין לנו מושג שכבר ממש אכלנו.
ברור כי מה שמוסיף להיגררות זו היא הקלות בה עוברים
מטעימה לאכילה מכיון שאם טוב וטעים לנו אנחנו במקום מוזגים עוד וממשיכים לאכול.
אנשים רבים מתקשים להציב גבול בעמדת
הטעימה ולהימנע מהמשך ה"טעימה" - אכילה... קושי זה דומה למצב בו נותנים לילד לשחק במשחק ולאחר רגע לוקחים ממנו אותו ושמים
בארון... להגיע אל הארץ, לראותה ולא להכנס אליה...
אז מה לעשות עם הטעם של עוד...?
המצב הרצוי לטעימה הוא לעשות אותה בזמן הארוחה. תוך כדי
הארוחה אנחנו בוחרים וטועמים מה לשים בצלחת...
אנחנו בודקים את המגוון, מזהים מה איננו מכירים ורוצים לטעום ? וכך מרכיבים
לעצמנו את המנה אותה נאכל ...
במצב אחר אפשר להגדיר לעצמנו שאם נטעם ויהיה טעים... נשב
ונאכל מנה בהתאם למצב הרעב שלנו. ואם
אנחנו לא רעבים, אין צורך לטעום ברגע זה ונחכה לארוחה. כך אנחנו משדרים למוח כי
אכילה נעשית בהקשר לרעב ומחזקים את תודעת הרעב והשובע. בנוסף אנחנו מונעים אכילה
סתמית (שהיא פעמים רבות רגשית) בתחפושת של "רק לטעום"... כי לטעימות אין
גבולות... ואכילה לשם טעימה סותרת את המנגנון החשוב של אכילה מתוך רעב כדי לשבוע. (זהו
מנגנון שנשחק אצל רבים מאיתנו בגלל השפע והזמינות הקיימים מסביב) בגישה זו אנו מאמנים את עצמנו בקשר בין עוצמת הרעב לגודל המנה.
אז שינעמו לכם הטעימות בזמן הארוחות
!!!
ולכבוד החנוכה - זכרו להכניס את הסופגניה לשיקלול הכללי של האכילה או כחלק מהארוחה ...
חנוכה שמח !!!
סדנת הרזיה בכוח המוח
!!!
אכילה בניהול עצמי ... דרך הראש שלי !
* כמה דיאטות כבר ניסית ? ירדת
במשקל אך החזרת את הקילוגרמים ואף יותר...?
* מה הקשר בין אכילה למצב הרגשי
וכיצד משנים קשר זה ?
הסדנה מתאימה למי שרוצה לפעול בשיטה חדשה, שונה מהדיאטות המוכרות
ולחולל שינוי ברמת התוכנה הפנימית של המוח !
שינוי בתפיסות והחלטות ישנות שכבר אינן משרתות ...!
הסדנה מסייעת לזהות מצבי סיכון של אכילה בלתי נשלטת ולקבל אסטרטגיות
וכלים חדשים להתנהלות עם האכילה הרגשית, במודל של הצלחה !
הסדנה מתנהלת בקבוצה קטנה – עד 10 משתתפים ומאפשרת לכל אחד לקבל התייחסות
אישית ותמיכה קבוצתית.
הרשמה מעניקה מפגש אימון
פרטני אחד במתנה
!
התקשרו אלי וקבלו עוד
פרטים ...!
052-6560117
להתראות,
ענת