משפט
זה נשמע לכם מוכר ?
אנחנו חושבים ולעיתים
אף אומרים אותו לעצמנו שוב ושוב ולבסוף...
גם
פועלים לפיו.
איך זה קורה ?
את האמירה השלילית הזו שאין לנו סיכוי לשינוי המוח מקבל, מעבד
ומאמץ.
לא רק שהוא מאמץ את הרעיון
אלא גם מוביל אותנו לפעול לפיו - אם אין לי
צ'אנס לשנות את
המצב ולרדת במשקל אז חבל בכלל להשתדל ואפשר
להמשיך ו"להשתולל" ... כך קורה שאני מביאה את עצמי לאכילה ללא גבול
שמובילה אותי לעליה נוספת במשקל... ומוכיחה שוב כי האמונה
ש"בחיים
לא אצליח לרזות ..." נכונה.
זו הדרך בה נבנית האמונה ומקבלת שוב ושוב הוכחה שהיא אכן
נכונה...
אך ידידי זו אינה גזירה משמיים - כמו שלימדתי את עצמי את האמונה
השגויה שלעיל ופעלתי לפיה, כך אני יכולה ללמוד אמונה חדשה ש"אני
יכולה להצליח לרזות". גם אם ארד בהתחלה רק 300 גרם - כבר הוכחתי
לעצמי שהמחשבה החדשה
נכונה... (הפחתה של כל גרם נחשבת כירידה).
שינון המחשבה החדשה עשוי להביא לעוד הוכחה קטנטנה שהיא נכונה
ובכל פעם תנבט ותחזק האמונה שאני יכולה להצליח. כאמור גם
התקדמות
קטנטנה נחשבת התקדמות - אמנם איטית אך חיובית ועם מגמה ברורה
לעבר המטרה...
בימינו כשהחיים הם אינסטנט אנו מצפים לשינוי מהיר כאן ועכשיו !
המהיר לא מוכח תמיד כנכון ואיכותי בתחומים השונים... וכך גם
בנוגע
להורדה במשקל.
מנסיונם של אנשים רבים :
עדיף לאט ובטוח ולא מהיר ושביר...!
הסבלנות משתלמת - בהצלחה !!!